לחצו כאן, התחברו לדף הפייסבוק שלי, תעשו לייק - והצטרפו אלי לעדכונים שוטפים !

קו הסיום

סדר פסח בכנסת | מי מוליך? המנהיג או הציבור | חוק הקולנוע | מה עוד היה בשבוע הזה? 

בחמש לפנות בוקר של יום חמישי הסתיים כנס הקיץ של הכנסת ויצאנו לפגרה. שלוש יממות רצופות יום ולילה עסקנו בחקיקה, חלקה הגדול חיובי וחשוב אבל לתוך השורה הזו התגנבו גם כמה חוקים אשר עדיף היה כי לא יכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. בראש ובראשונה חוק הלאום, נכון שעל פניו נראה כי חוק לאום מתבקש ככלי חיוני וחשוב אבל לא. ישראל לא זקוקה לחוק שיגדיר אותה מחדש, ההגדרות קיימות הן במגילת העצמאות וחוק כבוד האדם וחירותו, אולי היה צריך לעדכן אותו אבל בבוודאי אין צורך בחוק חדש. אך הממשלה המתחרה בתוך עצמה בין יוזמות חקיקה לנוכח הבחירות המתקרבות והולכות הניעה את החוק קדימה. חוק כזה שאין בו המילים דמוקרטיה, שיוויון, ציונות, הוא חוק שגורם נזק יותר מאשר תועלת. מן הצד האחד הוא פגע ביחסי יהודים וערבים במדינת ישראל, ומהצד האחר בין ישראל והתפוצות. החוק עבר ונצטרך לעקוב אחר נזקיו והשלכותיו. והיו עוד חוקים, לא אתיש אתכם, הכל דווח בהרחבה. אנחנו כאמור מעריכים שהבחירות יתרחשו במהלך החודשים הקרובים והאירוע החשוב הזה יטביע חותמו בכל דבר שקורה ושיקרה בכנסת.

הנה דברים שאמרתי במהלך הדיונים בועדת החוקה "חוק הלאום הוא בושה ללאום של מדינת ישראל אשר מחריבה במו ידיה את המפעל שנקרא חברה משותפת"

ריאיון ב I24 NEWS : 

ראיון עם אריה גולן לרשת ב׳:

ריאיון עם ג'קי חורי לאשמס: 

ההסלמה בדרום היא כבר עובדה שאין להתכחש לה משבוע לשבוע אנחנו קרבים להתמודדות. החמאס וישראל נוהגים אמנם בזהירות ונמנעים מעימות גדול אולם, למזרח התיכון יש דינמיקה משלו ולא תמיד הכוונות הללו נשמרות. יש הרבה דוגמאות כאלה. די בבלון תבערה או כמובן בקאסם שיפול על גן ילדים ויגרום, חלילה, לנפגעים כדי להצית אש שלא ניתן יהיה לכבותה. סקרים שונים שנערכו בימים האחרונים מלמדים כי הציבור אינו שבע רצון מדרך ניהול המשבר בידי הממשלה. בסקר שהוצג בערוץ הכנסת דווח כי 71% מהציבור מחזיק בדעה זו. פוליטיקאים קשובים לדעות וגם לסקרים והדבר משפיע על דרכי פעולתם. נתניהו כבר היה יומיים השבוע בגזרת עזה והכרזותיו התקיפות מרמזות על הכנות לפעולה. 

במאמר שכתבתי לג'רוזלם פוסט ויופיע היום, יום ו, אני אומר: 

מי מוליך? המנהיג את הציבור או הציבור את המנהיג. האם הרשתות החברתיות, ההפגנות, הדיווחים התקשורתיים, תמונות השדות והנזק התודעתי ידחפו את ישראל למערכה נוספת, חסרת תוחלת? או שמא המנהיגות תדע לבור היטב את האמצעים השקולים, אמצעים המשלבים דיפלומטיה ומו״מ עם אמצעים כלכליים (שכבר מופעלים) וצבאיים.

אני מקווה שהממשלה תבין כי עוד מבצע צבאי לא ישנה דבר. מוכרחים להפעיל את הזרוע המדינית ולחפש פיתרון לטווח ארוך, עם החמאס או בלעדיו. ישראל אינה מציעה בשלב הזה דבר. 

בינתיים גם אין בשורות טובות מהצפון. הלחץ על האיראנים הנמצאים על אדמת סוריה עוד לא הוציא אותם משם, למרות מפגש הצמרת של הנשיא פוטין והנשיא טראמפ ולמרות ששניהם דיברו על הצורך להשיב את המצב בגולן לשנת 1974 כלל לא ברור אם הדבר אפשרי. אני מוטרד מהמצב בצפון הרבה יותר מאשר מהאירועים ברצועת עזה.

אחד מהחוקים שהכנסת לא הספיקה להשלים השבוע הוא חוק הקולנוע המעודכן, עוד יוזמה של שרת התרבות שתכליתה אחת ויחידה, להגדיל את השפעתה על הסרטים המופקים בארץ. השרה רגב איננה אוהבת דיונים מסובכים על הקונפליקט ישראלי-פלסטיני או הצגה לא מכובדת, בראייתה, של צה"ל. כבר מזמן הביעה אי שביעות רצון מסרטים אלה לכן היא רוצה להגדיל השפעתה על תהליך ההקצבות. אנו מדברים על תעשיית הסרטים בישראל שהיא אחת ההצלחות הגדולות של התרבות הישראלית. עשרות סרטים מופקים בארץ ומוקרנים בחו״ל הם היו לשגרירים הטובים ביותר שלנו. הדבר הנפלא הוא שהסרטים אכן מגוונים, עוסקים בקשת של נושאים ולכן מדברים אל כל לב. השרה אינה מסתפקת בהישגים אלה ולכן רצתה לשנות חוק ולכוון את ההפקות לכיוונים הנראים לה. הזהרתי אותה מן הנטייה הזו בכמה הזדמנויות,  אבל היא התעקשה. בסוף, לאחר מאבקים קשים בועדת החינוך והתרבות נעצרו הרפורמות בחוק הקולנוע. אני מקווה כי הביקורת הציבורית תצליח לבלום את השרה רגב.

אלה הם דברי בועדת החינוך והתרבות

מה עוד היה בשבוע הזה? 

אירחנו בכנסת חברי פרלמנט מטיוואן. הקשרים בין ישראל לטיוואן הדוקים למדי, למרות התנגדותה של ממשלת סין, השכנה הגדולה והחזקה. 

נפגשתי בכנסת עם שרת התרבות של גרמניה ושמעתי ממנה על המאמצים שעושה גרמניה לשמר את זיכרון השואה במערכת התרבות שלה. אגב נפרדנו השבוע משגריר גרמניה בישראל, ד"ר קלמנס פון גטצה שעשה פה שלוש שנים מוצלחות מאוד. בתקופתו הרחבנו את הקשרים בין שתי המדינות כולל בתחום הפרלמנטרי. אני מלווה את החזית החשובה הזו כיושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-גרמניה.

התארחתי השבוע בתכניתם של רוני מילוא ומינה צמח "שוברים כלים". דיברנו על מצבו הפוליטי של המחנה הציוני ומה כדאי לעשות עתה.

לבסוף הכנסת נפרדה מאחד מחבריה הותיקים, יצחק בוז'י הרצוג שנכנס לתפקידו כיו״ר הסוכנות היהודית. הישגו הפוליטי הגדול של בוז'י היה להביא את המחנה הציוני ל-24 מנדטים בבחירות האחרונות בשותפות ראויה עם ציפי לבני ו"התנועה". הרצוג הלך לדרכו,  אבל את השותפות הזו חייבים לשמר ואפילו להרחיב כדי להחזיר את מחנה המרכז שמאל לשילטון. אנחנו חייבים להמשיך.

כן, ושכחתי לציין את חלום המונדיאל שפג השבוע בבת אחת.ְ שבוע ללא מונדיאל לאחר שהתרגלנו? קשה מאד... זה לא היה רק ארוע ספורטיבי, זאת היתה חגיגה פוליטית, חברתית, תרבותית. הכל התערבב. הכדור מעולם לא היה כל כך עגול, כאשר מיליארדי אנשים צפו במישחקים הללו... כמובן, ישראל לא שם, רק האוהדים השרופים שנהרו בהמוניהם למוסקבה. גם זה משהו.

אני לא יכול לחכות למונדיאל הבא.

שבוע טוב, מקווה שיהיה רגוע בכל החזיתות, ונוכל להיכנס שוב ומיד לפעילות נמרצת והפעם מחוץ לכנסת.

שבת שלום

נחמן שי

נ.ב. ואל תשכחו להתפקד.

עיקבו אחרי ברשתות החברתיות: 

להסרה מרשימת התפוצה לחצו כאן.