חברות וחברים,

הטרור אינו חדש, ישראל חיה איתו מאז הקמתה. הזיכרון האנושי הוא קצר ואנחנו פשוט איננו זוכרים כי טרור היה פה לפני קום המדינה וגם אחריה, ובמיוחד לאחר מלחמת ששת הימים. מקצת מן הטרור מחוץ לגבולות המדינה ולתוכה ומקצתו בתוך גבולותיה. האמת שירות הביטחון וצה"ל למדו להתמודד עם המחבלים וארגוניהם והם עושים עבודה נדירה באמות מידה שאף מדינה בעולם אינה מצליחה לעמוד בהם. אנחנו חייבים להם הרבה תודה והערכה כי לעולם לא נדע מה היה קורה אם 470 הפיגועים שסוכלו בשנה שעברה היו יוצאים לפועל. 

בעת האחרונה עקומת הטרור החלה העלות. הממשלה היתה עיוורת, להתראות ולאזהרות. החמיצות שבה נחתם הסבב האחרון בעזה היא הזמנה לפתיחתה של חזית חדשה, באיו״ש. אנחנו איננו צריכים לחיות עוד עם הטרור. מספיק. אפשר וצריך אחרת. אנחנו רואים את קוצר ידה של הממשלה בהתמודדות בטרור. המאבק תמיד מבוסס על שתי ידיים האחת מחפשת הידברות ופתרון והאחרת מרסנת את הטרור וקוטלת אותו. יד אחת, אחת בלבד, לעולם לא תצליח לפעול. ממשלת ישראל ויתרה על פתרון מדיני, היא איננה מסוגלת להוביל אותו וראש הממשלה חושד כי הקואליציה תתפרק וה״בייס״ יברח לו. מוכרחים בסופו של דבר להיפרד מהפלסטינים. מוכרחים להגיע למדינת ישראל עם גבולות מוכרים שתגן על גבולותיה, על קו הגבול ומעבר לו. אבל תוותר על שליטה על מיליוני פלסטינים. גם אם מצבם הכלכלי יהיה טוב וגם אם הם יחיו ברווחה יחסית, עדיין הם יחסרו זכויות פוליטיות ולאומיות, כך, תמיד יהיה מי שיחתור לטרור ולמאבק בישראל. הניסיון לנהל הסכסוך בעזה או בגדה במקום לפתור אותם לא יצלח אצלנו כמו שלא הצליח בשום מקום אחר בעולם. לכן הצטרפתי השבוע לעצומה עם מאות אנשי ביטחון שקראה ״להתגרש מהפלסטינים״. אנחנו לא בורחים, אנחנו מחפשים פתרון. כך צריך להיות.

אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחותיהם של סמל יוסף כהן וסמ"ר יובל מור יוסף ז"ל, ממה שלמדתי הבוקר שניהם היו אנשים מיוחדים ולוחמים נחושים ולאחל החלמה מהירה לפצועים. מדינת ישראל לא תכנע לטרור אבל היא תמשיך לחפש דרך כדי לפתור את הסוגיה הפלסטינית קודם כל עם הפלסטינים ואם לא ינתן, בלעדיהם.

אנחנו הולכים וקרבים למחאת האפודים הזוהרים מודל ישראל. מחאות פומביות הן מדבקות. תקשורת ההמונים והקבוצות החברתיות מעבירות מסרים במהירות אדירה. חברה אחת לומדת מחברה אחרת וקבוצה אחת מחקה קבוצה אחרת. בדומה לאביב הערבי, בשנת 2010, אשר התפשט ממדינה למדינה אפשר מאוד שגם מחאת האפודים הזוהרים שהחלה בצרפת לפני שבועות אחדים וכבר נחלה ניצחון גדול, תתפשט גם אלינו.

הקרקע פוריה.

בימים האחרונים נודע על עליות מחירים גבוהות בענפי המזון, האנרגיה, המים. הניסיון מלמד כי כאשר קונצרן אחד מעלה מחירים, אחרים הולכים בעקבותיה והתוצאה היא העלאת מחירים כללית. ב -2011 יצאו אלפים, אחר כך עשרות אלפים ואפילו מאות אלפים להפגנות שהחלו באוהל אחד בשדרות רוטשילד בתל אביב. הרקע זהה: מחירי הדיור ובכלל יוקר המחיה בארץ. חלפו ארבע שנות ממשלה שסימנה כמטרה ראשית את יוקר המחייה ודבר לא השתנה.

במרכז החדר של ועדת הכלכלה היה השבוע פיל, בדרך כלל הפיל הוא וירטואלי אבל הפעם הוא היה אמיתי; עשרות רבות של חבילות ואריזות בשווי של עשרות אלפי שקלים שנשלחו לקשיש על ידי חברות של מכירה מרחוק ואשר מילאו את ביתו עד אפס מקום. ועדת הכלכלה בראשותו של איתן כבל החליטה להקדיש ישיבה מיוחדת לדיון בבעיה המתרחבת והולכת של עוקץ הקשישים בידי חברות אלה. "תבינו" אמרתי להם, "אנשים יושבים בבתיהם, לבד, עצובים. פתאום הטלפון מצלצל ומישהו מדבר אליהם. אדם. והוא מציע להם הצעות נפלאות ש״לא עולות כלום״ ומעניקות להם הטבות נהדרות והשיחה נמשכת וידידות גדולה צומחת פה." לא פלא שאחרי כמה ימים מגיעה עוד שיחה ועוד חבילה ועוד שיחה ועוד חבילה. 

הנה הפוסט שכתבתי בנושא:

פניתי בעבר לחברות הסליקה ודרשתי כי יתנתקו מחברות אלה, הן אמרו כי הבעיה משפטית - חוקית. הגשתי הצעת חוק בענין, אך חברי איציק שמולי הגיש הצעת חוק נוספת שאליה הצטרפתי והיא מיועדת לנתק את החברות הללו משירותי סליקה, כך שלא יוכלו יותר להשתמש בתשלומי כרטיסי אשראי. בעבורם זאת מכת מוות. אנחנו דורשים שחברות האשראי יאתרו את מעשי המרמה הללו ויחזירו את הכסף לקשישים שהוטעו. אגב אלה אינם בהכרח ״קשישים״, הכלל חל על אנשים חסרי ישע, נכים או אפילו צעירים שאינם מודעים בדיוק להטעיה הזאת. אני הכנתי בעצמי כמה הצעות חוק שאני מקווה כי יגיעו לחקיקה, אם עוד יהיה למי להגיש. הזמן רץ.

הנה הדברים שאמרתי בועדה:

בחיפה הייתה השבוע התרגשות גדולה. ראש העיר החדשה, עינת קליש רותם, החליטה לצרף את סיעת חד״ש לקואליציה ולמנות את ראש הסיעה, רג'א זעאתרה, לסגנה. ההחלטה עוררה כעס גדול. לזעאתרה רקורד מוכח של אמירות קיצוניות אנטי ישראליות, למשל "דאעש למד את פשעיו ממעשי הביזה והרצח של התנועה הציונית", שמעידות על אהדה לארגוני טרור ואפילו תמיכה בהם אם כי לא כדי עבירה על החוק. 

בתוך המהומה הגדולה שהתעוררה בחיפה ומחוצה לה, כולל ראש הממשלה ושר הפנים, פעלה קליש במהירות ובצורה נחרצת. היא הבינה, טיפה באיחור, כי המינוי הוא בעייתי. היא לא שברה את ההסכם הקואליציוני אבל נציג הסיעה הוחלף בנציגה אחרת, חברת המועצה שהירה שלבי. כמו בכל עניין אחר הדברים יצאו מכל פרופורציה, בישראל שוררת היום אוירה ציבורית חמה ולוהטת שלא מתקיים בה שיח אלא בעיקר חבטות ואלימות. אני סבור, שוב, כי נכון לשלב נציגות של ערבי חיפה בהנהגת העיר ורותם קליש, אותה מעולם לא פגשתי, עשתה נכון.

אני מאחל לה הצלחה.

דברתי בעניין זה בתכנית של אבי רצון ברדיו ירושלים >>>

במהלך השבוע הגישו למעלה מ - 700 חברי ועידת העבודה בקשה לכינוס מיוחד של הועידה כדי לדון בשריונים האישיים. אני תומך בדרישה הזו והצטרפתי אליה. כמו בעבר היו ויהיו שריונים ברשימה שלנו לכנסת לקבוצות, לסקטורים ולאישים. יחד עם זאת צריך להבין כי תהליך הבחירה במפלגת העבודה הוא דמוקרטי וביסודו משתתפים 57 אלף מתפקדי העבודה ובוחרים את נבחריהם. אם יהיה שימוש מוגזם בשריונים התהליך הדמוקרטי הזה יתעוות ויפגע בסופו של דבר במפלגה וברצון הקולקטיבי של חבריה. נשאלתי שוב ושוב השבוע האם חברי ואני מובילים מרד בהנהגת המפלגה והתשובה היא כמובן שלילית. מבחינתנו אבי גבאי הוא יו"ר המפלגה והוא יוביל אותה בבחירות הקרובות. ועם זאת כאמור, רבים מחברי הועידה, אף למעלה משליש, מעוניינים כי השימוש בשריונים יהיה מצומצם ונקודתי.

הנה דברים שאמרתי בנושא לגדי נס בתכניתו ברדיו חיפה >>>

מה עוד היה השבוע?

הועדת לביקורת המדינה אירחה את נקח"ל, האלוף במיל. יצחק בריק. בריק מסיים עשר שנים בתפקידו והוא דוחף למינוי ועדה חיצונית כדי לבדוק פגמים שונים בצה"ל ובהיערכותו למלחמה.

הנה תמצית מהדברים שאמרתי בועדה: "מי שעבר את הטראומות הלאומיות שלנו, כמו מלחמת יום הכיפורים, או מלחמת לבנון השניה, אינו יכול להשאר אדיש נוכח טענותיו של בריק. אין לנו הלוקסוס להפסיד מלחמות או להתחיל אותן בנחיתות. צה"ל צריך להיות מוכן ותפקידנו להקפיד על כך."

לסרטון המלא מהועדה >>>

המתמחים למשפטים, אשר כניסתם למקצוע המבוקש הזה נמנעת, ערכו כנס מחאה בכנסת. הצטרפתי ותמכתי.

אצל מזל מועלם בערוץ הכנסת, אמרתי כי ישראל יכולה לארח את מנהיג הימין הקיצוני באיטליה, מתאו סלביני, אבל איננה צריכה לצאת מגדרה ובוודאי לא להעניק לו יחס יוצא דופן. הוא איש קיצוני והשקפותיו ודעותיו מפחידות. אגב, עוד מפלגות ואישים כאלה מגיעים להצלחות פוליטיות באירופה. 

אלה הדברים שאמרתי >>>

באמצע השבוע שם הזמר יגאל בשן קץ לחייו בגיל 68. הוא לא יכול היה לשאת עוד את כאביו ויסוריו שאותם כמובן שמר לעצמו ולמשפחתו, והעדיף להיפרד מאתנו. מחלת נפש היא קשה וכואבת כמו כל מחלה אחרת, למרות שאין רואים אותה. ההתמודדות איתה קשה לאדם עצמו ולסובבים אותו. כל מי שהתנסה בכך, כולל האובדן של קרוב המשפחה, נושא את התחושה הזאת עד יומו האחרון. 

אשתו של יגאל, מיקה, החליטה באומץ רב לספר על נסיבות מותו ובכך עשתה שירות גדול לכל מי שמאמין כי יש להתמודד עם מחלות נפש ולא להסתירן. משרד הבריאות קיצץ התקציב שנועד למאבק. חמור מאד. המאבק הציבורי בענין הזה ימשך.

הנה דברים שאמרתי בנושא במליאה >>> https://www.youtube.com/watch?v=sM21eiptzOI

יגאל בשן, שאותו הכרתי שנים ארוכות, וחיבבתי מאוד, השאיר אחריו אוצר מוזיקלי של שירים ומנגינות שעדיין מתנגנות באוזני. הוא היה כוכב גדול במשך שנים אבל צנוע ולבבי ומעולם לא גבה ליבו. הוא יחסר לנו מאוד.

הצטערתי צער רב על מותו של העיתונאי נח קליגר שהלך לעולמו בגיל 92. שהיה מעורב גם בתחומים לא עיתונאים כמו ספורט, הקדיש את מרבית עבודתו העיתונאית לשואה ולניצוליה. הוא עצמו היה ניצול שואה. הוא דוגמה למופת גם לעיתונאי מעולה וגם לאיש ציבור. נחסר אותו מאוד.

לבסוף, ברכות החלמה לחברינו, שר התקשורת, איוב קרא, שכרע ונפל בשולי מליאת הכנסת ביום רביעי. לתדהמת כולנו. לפעמים אנחנו לוקחים את הדברים יותר מדי ללב וזה כנראה המקרה. אני מקווה כי יחזור אלינו בקרוב.

שבת שלום.

שלכם,

נחמן.

עיקבו אחרי ברשתות החברתיות: